- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק רע"פ 3988/05
|
רע"פ בית המשפט העליון |
3988-05
28.4.2005 |
|
בפני : מישאל חשין |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: נטלי צ'רמק |
: מדינת ישראל |
| החלטה | |
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בע"פ 70855/04 (כבוד השופטים ז' המר, י' שנלר, י' שיצר), בו התקבל חלקית ערעור המבקשת על גזר-דינו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו.
2. המבקשת הורשעה בבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו - על-פי הודאתה - בעבירות של תיווך בסחר בסם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית וסחר בסם מסוכן. על-פי כתב האישום, במהלך תקופה שנמשכה מספר שנים נהגה המבקשת לרכוש מעת לעת, מאנשים שונים, סם קנאביס בכמות שבין חצי ק"ג לק"ג אחד, חילקה אותו למנות, בחלקו השתמשה בעצמה וחלקו האחר מכרה או סיפקה לאנשים שונים. בנוסף, בשלושה אישומים המייחסים לה תיווך לסחר בסמים שימשה המבקשת כאשת הקשר בין הסוכן המשטרתי, אשר ביקש ממנה לתווך עבורו בקניית הסם, לבין סוחר הסמים, שעה שבכל פעם תיווכה במכירת 5 גרם קוקאין תמורת 2,000 ש"ח. מפסק-דינו של בית-משפט השלום עולה כי המבקשת היתה חוליה מרכזית ודומיננטית בשרשרת הפצת הסם. בית-משפט השלום גזר עליה 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי המעצר (כחודש וחצי), 18 חודשי מאסר על-תנאי למשך שלוש שנים וכן קנס בסך 20,000 ש"ח.
3. המבקשת ערערה על גזר-הדין לפני בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בטענה כי בית משפט השלום החמיר בעונשה יתר על המידה בשים לב לנסיבותיה האישיות וכן בהשוואה לגזר-דינו של נאשם אחר בפרשה, הנאשם 2 בכתב האישום, אשר עליו הוטל מאסר בפועל של שישה חודשים לריצוי בעבודות שירות. כן הדגישה המבקשת את המלצת שירות המיבחן, לפיה מאסר בפועל עשוי לגרום להידרדרות במצבה, שכן המבקשת זקוקה לקשר אינטנסיבי עם שירות המיבחן ולטיפול פרטני וקבוצתי. בית-המשפט המחוזי קיבל את ערעור המבקשת בחלקו, בקובעו כי בית-משפט השלום לא שגה בשיקוליו בהעדיפו את האינטרס הציבורי על פני נסיבותיה האישיות של המבקשת; כי לא ניתן לקבל את המלצת שירות המיבחן שלא להשית על המבקשת עונש מאסר בפועל, שכן המבקשת היתה מעורבת באופן אינטנסיבי בעבירות סמים; וכי התערבותו בעונש שהושת על המבקשת באה אך ורק כדי להבהיר למבקשת כי יש גמול לשיתוף הפעולה שלה עם שירות המיבחן עד כה ולתהליך החיובי שעברה במסגרת שיתוף פעולה זה. לפיכך מצא בית-המשפט המחוזי לנכון להושיט יד למבקשת ולהפחית את תקופת המאסר בפועל אשר נגזרה עליה מ-24 חודשים ל-18 חודשים. יתר חלקי גזר-דינו של בית משפט השלום נותרו על כנם.
4. בבקשה שלפניי טוענת המבקשת כי עניינה מעלה שאלה משפטית חשובה בנוגע למדיניות הענישה הראויה לעניינם של נאשמים אשר עברו תהליך שיקום וטיפול ארוך, ושאלה זו מצדיקה מתן רשות ערעור לפני בית משפט זה. לטענת המבקשת, לאורך ההליכים המשפטיים בעניינה נתן בית-המשפט ידו להליך השיקום אותו עברה - בכלל זה אף הורה בית-המשפט פעמים מספר על דחיית הדיון בעניינה וכדי לאפשר לה להמשיך בהליך השיקום - ובכך נטע בליבה ציפיות ביחס לתוצאותיו של אותו הליך במישור הענישה. לאור זאת, כך טוענת המבקשת, שגה בית-המשפט בקוטעו את ההליך השיקומי ובהטילו מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. כן מוסיפה המבקשת וטוענת כי שגו בתי המשפט דלמטה שעה שהתעלמו מתסקירי שירות המיבחן החיוביים שהוגשו בעניינה ומהמלצותיו של שירות המיבחן שלפיהן יש להימנע מהטלת עונש מאסר בפועל ולהסתפק בענישה הרתעתית, צופה פני עתיד, אשר תאפשר למבקשת להמשיך בהליך הטיפול בו החלה. בנוסף טוענת המבקשת כי שגו בתי המשפט דלמטה שעה שסטו מעקרון אחידות הענישה - בהתעלמם מפסקי-הדין שהוגשו לעיונם, פסקי-דין בהם נגזרו על נאשמים בעבירות סמים חמורות עונשי מאסר לריצוי בעבודות שירות בלבד - וכן בהתעלמם מהעובדה כי על נאשם 2 באותה פרשה הוטל עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות בלבד.
5. דין הבקשה דחייה, שכן אין היא מעלה שאלה משפטית או אחרת בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינה הספציפי של המבקשת והמצדיקה מתן רשות ערעור. הלכה היא מלפנינו - על דרך העיקרון - כי טענות נגד חומרת העונש או קולתו אינן מקימות עילה לקיום דיון בגלגול שלישי אלא במקרים נדירים ובהתקיים נסיבות חריגות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה. ראו: רע"פ 7201/97 דב בשירי נ' מדינת ישראל תק-על 97 (4), 17; רע"פ 1950/03 עזריה נ' מדינת ישראל (לא פורסם). עניינה של המבקשת אינו בא במניינם של אותם חריגים מיוחדים. כל טענותיה של המבקשת מופנות נגד האופן בו הפעילו בתי-המשפט דלמטה את שיקול דעתם ביחס לנסיבותיה המיוחדות, ואין בטענות אלו כדי להצדיק דיון בעניינה בגלגול שלישי.
6. גם לגופו של עניין לא שוכנעתי כי פסקי-הדין של בתי-המשפט דלמטה מצדיקים התערבותו של בית-משפט זה. גזר-הדין מלמדנו כי שעה שנגזר עונשה של המבקשת בבית-משפט השלום נשקלו כלל נסיבות המקרה, לרבות המלצותיו של שירות המיבחן, אך בית-המשפט סבר, ובצדק, כי "המלצת שירות המיבחן למבחן טהור אינה מעשית, אינה משקפת את חומרת העבירות ואינה נותנת מענה הולם לאינטרס הציבורי. עונש מקל יהווה איתות לעבריינים דוגמת הנאשמת כי 'הפשע משתלם'". גם בית-המשפט המחוזי בחן היטב את השיקולים השונים שלעניין, וקבע כי לא ניתן לקבל את המלצת שירות המיבחן, שכן במסגרת המלחמה בנגע הסמים יש להעדיף את האינטרס הציבורי של הרתעה וגמול על הנסיבות האישיות של העבריין, יהא מעמדו במערכת הפצת הסם אשר יהא. פסיקה זו מתיישבת היטב עם מדיניותו של בית-משפט זה. ראו, למשל, דברי השופט קדמי בע"פ 966/94 אלי אמזלג נ' מדינת ישראל תק-על 95(4), 176, 184:
[]ככלל ראוי ליתן לאדם צעיר, המבקש לשנות את אורח חייו, את ההזדמנות לזנוח את העיסוק בסמים ולשקם את חייו.
ברם, כנגד השיקול האישי עומד במקרה דנן השיקול ההרתעתי כשלצידו הגורם החינוכי. נגע הסמים אוכל באוכלוסיה שלנו בכל פה; והחברה הכריזה עליו מלחמת חורמה ומצפה שהענשים שיגזרו על ידי בתי המשפט בשל עבירות סמים ישתלבו במאבק הכולל להדברת הנגע.
עונש הולם למחזיקי סמים שלא-לשימש-עצמי - קרי: למשולבים במערך ההפצה - מכוון לקבוע בהכרת הכל את החומרה היתירה שאנו מייחסים להפצת הסמים, ולהרתיע עבריינים בכוח מלשלוח ידם בפעילות ההפצה. שתי תכליות מרכזיות אלו ניתן להשיג רק על ידי הטלת עונשים חמורים; ולעניות דעתי - השיקולים האישיים של שיקום העבריין חייבים לסגת מפני השיקולים של טובת הכלל.
יתר-על-כן: בתי-המשפט דלמטה לא התעלמו מפסקי-הדין שהובאו לעיונם, כך גם מגזר-דינו של הנאשם 2 באותו כתב אישום, בהבחינם את עניינה של המבקשת מאותם מקרים ובהחליטם כי בשים לב לחומרת העבירות, לכמויות הסם בהן מדובר, לאורך התקופה בה נעברו העבירות ולתפקיד שמילאה המבקשת באירועים המתוארים בכתב האישום, אין הצדקה להטיל על המבקשת מאסר לריצוי בעבודות שירות בלבד. אכן, יש לציין לחיוב את שיתוף הפעולה בין המבקשת לבין שירות המיבחן ואת תהליך השיקום בו נטלה המבקשת חלק. יחד עם זאת, בית-המשפט המחוזי כבר התחשב בגורם זה לעת שקיבל את ערעור המבקשת בחלקו והקל בעונשה. טענותיה של המבקשת, אפוא, אינן מקימות כל עילה להתערבות בעונש ולא כל שכן למתן רשות ערעור.
7. הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. ממילא עימה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע העונש. המבקשת תתייצב לריצוי עונשה כפי שהורה אותה בית המשפט המחוזי. הערבויות הקיימות תמשכנה לעמוד בתוקף עד להתייצבותה של המבקשת לריצוי עונשה כאמור.
היום, י"ט בניסן תשס"ה (28.4.2005)
המישנה לנשיא
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
